רקפת וסיימון הם השכנים הזמניים שלי בחניון לילה בהר איתן, מעל מעיינות הסטף. כשראיתי את הקרוואן שלהם חונה לידי, חשתי הקלה. אני לא לבד ביער. אצל הקרוואניסטים מסתבר שהכל זמני.

לאחר מספר לילות בבדידות מזהרת במדבר, וטיולים רגליים בהם הנשימה והנשמה נעתקות מרוב יופי, ואין למי
צמאתי לחברה אנושית ונסעתי אל חוות כרם שיזף, של ידידי צור שיזף לצעוק "וואו, איזה יופי"

בבוקר, לאחר מפגש מרהיב עם הדולפינים של חוף קצ"א, הרגשתי בר מזל, שזה דרגה אחת מתחת לכל יכול בסולם האגו.

לפני שבוע בדיוק, בשביעי לספטמבר, חל יום הולדת 63 שלי. הפעם קניתי לעצמי מתנה משמעותית שאני מפנטז עליה כבר זמן רב. קניתי לי קרוואן.